איך מתמודדים עם פטרייה בפטמה
פוסטים פופולרים
6 דקות קריאה
מהי פטרייה בפטמה?
פטריות בפטמה ובפי התינוק (ובמקומות אחרים בגוף) הן פטריות שמר (קנדידה) אשר חיות על העור באופן שגרתי אך כאשר יש ריבוי יתר שלהן הדבר יכול לגרום לכאב ולהפריע להנקה. נשים עם פצע בפטמה, שנטלו אנטיביוטיקה או סבלו מפטרייה בנרתיק נמצאות בסיכון גבוהה יותר להתפתחות של פטריה בפטמה. כאשר יש לתינוק תפרחת חיתולים הסיכוי לפטרייה בפטמה גם כן עולה. כאב פתאומי שמופיע אחרי תקופה של הנקה ללא כאב או בעיות מיוחדות יכול להצביע על נוכחות של פטריה.
איך זה מרגיש
כשיש פטריה בפטמה יורגש בדרך כלל כאב דוקר, הכאב יהיה מורגש גם בזמן ההנקה וגם בשאר הזמן ללא קשר להנקה (בשונה למשל מכאב שנובע מפצע בפטמה או מחיבור לא טוב של התינוק לשד). התחושה תהיה שהכאב מקרין מהפטמה לכיוון פנים השד. כאשר הפטמה פצועה יש יותר סיכוי לפטרייה ואז לעיתים קשה להבחין אם הכאב מגיע מפטרייה או מהפצע. לכן חשוב לתקן את החיבור בהקדם האפשרי ולשמור על חיבור נכון. לאחר מכן לבדוק האם הכאב ממשיך לאחר ההנקה ולא מפסיק למרות תיקון החיבור. בנוסף פטרייה יכולה לגרום לרגישות גבוהה בפטמות כך שכל מגע, אפילו של בד החולצה יכול להיות מאוד כואב. יכולה גם להופיע תחושה של שריפה ו/או גרד. במצב של פטריה יהיה ניתן לעיתים להבחין באדמומיות, לובן או ברק על פני העור.
חשוב להבדיל בין פטריה ובין ואזוספאזם, בשני המקרים התחושה דומה (כאב דוקר ו/או שורף בפטמה אחרי ההנקה). במצב של ואזוספאזם (שנקרא גם הלבנת הפטמה) הפטמה מלבינה כתוצאה מירידה באספקת הדם לפטמה (לכן הפטמה גם מלבינה). נשים מניקות רבות שיש להן ואזוספאזם מאובחנות בטעות כסובלות מפטרייה. קראי עוד על ואזוספאזם
איך זה נראה
פטריה בפטמה לעיתים נראית כאילו נמרחה על הפטמה משחה מבריקה, היא יכולה להתבטא גם בפטמה שנראית אדומה מאוד ומגורה היא יכולה להתבטא בנקודות לבנות על השד ולעיתים היא איננה נראית כלל לעין. לעיתים כאשר יש לאם המניקה פטריה בפטמה היא תופיע גם בפה של התינוק ותיראה ככיסוי לבן של לשון התינוק (הכיסוי יהיה במרקם עבה וגושי, בניגוד לכיסוי חלב שהוא שגרתי אצל תינוקות) ועל פנים השפה שלו. לעיתים תיראה הפטרייה כנקודות לבנות בפנים השפה, בגירוד קל הן יאדימו.
מה עושים?
חשוב לטפל באם ובתינוק בו זמנית גם אם התינוק לא מראה סימנים עדיין. אלו הצעדים שיש לנקוט:
טיפול תרופתי
ד"ר ג'ק ניומן, יועץ הנקה בעל שם בינלאומי, מדבר על כך שנגע עור בפטמה הוא שונה מנגעי עור במקומות אחרים בגוף. בנגע עור במקום אחר בגוף יטפל הרופא בשיטה של ניסוי ואלימינציה של דרכי פעולה (ייתן תרופה למריחה אחת ואם היא לא תעבוד, ייתן אחרת) בפטמה יש לנהוג בשיטה יותר אינטנסיבית ומרוכזת. הסיבה לכך לפי ד"ר ניומן היא שהפטמה של האם המניקה עוברת גירוי מתמיד ולכן כשיש שם בעיה הכאב מוגבר והדבר גם יכול להפריע לסדירות ויעילות ההנקה במיוחד כשהפטמה פצועה. ד"ר ניומן מציע להשתמש בתופה למריחה המורכבת משלושה סוגי תרופות אותן ניתן להשיג במרשם וכל אחת מטפלת בדבר אחר. תרופה אחת היא אנטיביוטית, השנייה אנטי דלקתית והשלישית אנטי פטרייתית. מערבבים יחד בכמות דומה את התרופות כך שנוצרת תרופה אחת שמכילה שליש מכל סוג של תרופה.
השמות של תרופות למריחה שיש לבקש מרשם עבורן הן:
Mupirocin 2% 15 mg/g – המרכיב האנטיביוטי בתרכובת שלנו- נמכר גם כBactroban
Betamethasone Valerate 0. 1 15 mg/g- המרכיב האנטי דלקתי נמכר גם כ Betacorten או Betnovate
Miconazole 20 mg/g- המרכיב האנטי פטרייתי, נמכר גם כ Pitrion או Daktarin
את התרכובת מורחים פעם ביום למשך עשרה ימים וחשוב לשטוף לפני ההנקה
חשוב לבקש שכל התרופות למריחה יגיעו כקרם ולא משחה (המרכיב הפעיל הוא אותו מרכיב אך קרם מבוסס על מים בעוד משחה מבוססת על בסיס שומני, בפטמה של אישה מניקה חשוב שהתרופה תיספג במהירות ולא תישאר על העור).
במידה ותחושת הכאב לא עוברת צריך להמשיך בטיפול ולשנות את התרופת בהתאם לפרוטוקול הקנדידה של ג'ק ניומן שאותו אפשר להראות לרופא המשפחה.
לתינוק בדרך כלל רושמים דקטרין אוראל ג'ל. התייעצי עם רופאת הילדים או רופאת המשפחה לגבי הטיפול.
טיפול משלים
רחיצת הפטמה בחומץ תפוחים אחרי ההנקה יכולה לעזור בסילוק הפטרייה. מדללים את החומץ במים (כף חומץ ל 30 מ"ל) ואפשר לרחוץ את הפטמה וכן לטבול חיתול בד ולהעביר בתוך הפה של התינוק. גם שמן קוקוס ידוע בסגולותיו האנטי פטרייתיות וניתן למרוח אותו בין ההנקות על כל הפטמה. אם את משתמשת ברפידות הנקה הקפידי להחליף אותן באופן תדיר ולדאוג שהן יבשות ושהאזור איננו רטוב.
חשוב לכבס ב60 מעלות חזיות שנלבשו במהלך התקופה וכן לנקות ולעקר היטב מוצצים, חלקי משאבה, צעצועים ובקבוקים.
יתכן שיהיה צורך בשינויים בדיאטה של האם, מכיוון שפטריות מתפתחות טוב יותר בנוכחות של סוכרים. במידה שיש פטריה שלא קל להיפטר ממנה חשוב לנסות לצמצם סוכרים (שגם נוכחים בקמח, לחם וכדומה) כל זאת כמובן בליווי של רופאת המשפחה.