צהבת ילודים והנקה
איך אדע אם לתינוק שלי יש צהבת?
אם אתם מבחינים שלתינוקכם יש הצהבה נראית לעין של העור.
מהי צהבת?
צהבת היא תופעה בה עורו של התינוק ולחמית עיניו מצהיבים ברמה הניכרת לעין בשל נוכחות מוגברת של חומר הנקרא בילירובין בדמו של התינוק.
ממה נגרמת צהבת ילודים?
צהבת נגרמת מנוכחות בדם של חומר הנקרא בילירובין. בילירובין נוצר כאשר כדוריות דם ישנות מתפרקות. הבילירובין מסולק מהגוף דרך תהליך בכבד שמאפשר לו לצאת עם השתן והצואה. נוכחות מוגברת של בילירובין בדם יכולה להיגרם בשל חוסר פינוי שלו מהגוף כשיש מיעוט של שתן וצואה, או בגלל תפקוד לקוי של הכבד בעיבוד של הבילירובין אשר מאפשר את חזרתו לדם. ישנן תופעות נדירות נוספות שגורמות לעיכוב ביציאת הבילירובין מהגוף או לייצור מוגבר שלו.
האם הבילירובין מסוכן לתינוק?
בכמות מעטה, בילירובין הוא חומר חיוני לגוף שמשמש כאנטיאוקסידנט ונלחם ברדיקלים חופשיים שמזיקים לתאים. ברמות גבוהות בזרם הדם יש בו סכנה ולכן צריך לוודא שהוא נשאר ברמה בה הוא תורם לגוף.
שמעתי שיש כל מיני סוגים של צהבת, האם זה נכון?
צהבת הילוד מחולקת למספר קטגוריות המבדיל ביניהן הוא זמן הופעת הצהבת ורמת הבילירובין הישיר (כזה שלא עבר תהליך עיבוד בכבד או עבר אותו וחזר לקדמותו) בזרם הדם.
סוגי הצהבת:
צהבת פיזיולוגית: תופעה שמתרחשת במרבית היילודים (60%) הצהבת הזו היא תופעה נורמאלית שנובעת מכך שלתינוקות יש פירוק מוגבר של כדוריות דם אדומות שמביא לייצור מוגבר של בילירובין וכן פינוי איטי יותר של בילירובין מהכבד וחוסר בנוכחות חיידקים מפרקי בילירובין במעי. צהבת זו מופיעה בדרך כלל בין היום ה2-4 לחיים ונעלמת עד גיל שבועיים. לרוב אין צורך לטפל בצהבת פיזיולוגית אלא אם כן ערכי הבילירובין עולים מעבר לרמת סיכון (מעל אחוזון 95) ואז בדרך כלל מתחילים טיפול באור (פוטותרפיה). במקרים קיצוניים נהוג לעשות החלפת דם.
צהבת חלב אם: בחלב האם ישנם חומרים המזרזים ייצור בילירובין אצל התינוק. הגוף זקוק לבילירובין בשבועות הראשונים משום שהוא אנטיאוקסידנט וברמות מסויימות נחשב מועיל לגוף. צהבת חלב אם היא בדרך כלל המשך של הצהבת הפיזיולוגית ונהוג לאבחן אותה רק מגיל שבוע והלאה (לפני גיל זה קוראים לה צהבת פיזיולוגית) צהבת זו בדרך כלל עוברת עד גיל שלושה חודשים ויכולה להתבטא ברמות של עד 15 מ"ג/ד"ל בילירובין. כאשר היציאות של התינוק תקינות והרמה לא עולה מעבר לרמת הסיכון בדרך כלל מדובר בצהבת פיזיולוגית או צהבת הנקה שאין צורך לטפל בהן והן בדרך כלל עוברות מעצמן. חשוב להתייעץ ברופא כדי לוודא שלא מדובר בתופעות נדירות שנראות כצהבת פיזיולוגית.
צהבת הנקה (צהבת הרעבה או צהבת חוסר הנקה): לעיתים הצהבת נגרמת בגלל בעיות בהנקה. כאשר התינוק לא מקבל מספיק חלב אין מספיק שתן וצואה כדי לפנות את הבילירובין מהגוף ואז מתחילה צהבת. צהבת זו תתאפיין בהכרח במיעוט יציאות. ניתן לטפל בצהבת זו על ידי שיפור ההנקה.
צהבת פתולוגית: זו צהבת שהופיע לפני גיל 24 שעות ו/או המשיכה אחרי גיל שבועיים. צהבת פתולוגית מתאפיינת בהימצאות של בילירובין ישיר בזרם הדם שעולה ברמה של מעל 5 מ"ג /ד"ל ביממה, רמת בילירובין הכולל מעל 12 מ"ג/ד"ל ביממה השנייה לחיים. ניכרת הצהבה נראית לעין של עור התינוק וגם לחמית עיניו. ביממה השלישית והלאה בילירובין ברמה מסוכנת בדם (מעל אחוזון 95). במקרה של צהבת כזו נהוג לבדוק לגבי הימצאות של תופעות כמו חוסר באנזים G6PD ואחרות שגורמות לעיכוב בפינוי בילירובין.
מדוע לתינוקות יש בעיה בפירוק ועיבוד של בילירובין?
לתינוקות יש יותר כדוריות אדומות מאשר למבוגרים הן חיות פחות זמן ומתפרקות מהר, פירוק מוגבר של כדוריות אדומות מביא לנוכחות מוגברת של בילירובין.
הכבד של תינוקות ובמיוחד בחמשת הימים הראשונים לחיים, פועל לאט יותר בעיבוד ופירוק של הבילירובין.
מיעוט יציאות בימים הראשונים מביא לפינוי איטי של הבילירובין וחזרתו לזרם הדם מהכבד.
המעי של התינוק חסר את החיידקים המעבדים את הבילירובין והופכים אותו לבלתי מזיק.
אילו עוד תופעות יכולות לגרום לצהבת?
- אי התאמה בסוגי הדם בין האם לילוד. נוגדני האם מנסים להשמיד את החלבון הזר ולכן מתחיל פירוק מוגבר של כדוריות אדומות.
- חוסר באנזים G6PD חומר שנמצא בגוף ואמור לשמור על הגוף מפני פרוק מוגבר של כדוריות אדומות.
- Spherocytosis – מחלה במבנה כדוריות הדם שגורם להן להתפרק מהר יותר
- דימום פנימי – למשל מוואקום אגרסיבי
- פוליציטמיה – עודף כדוריות דם אדומות
- בליעת דם – במעבר בתעלת הלידה
- תסמונת Gilber – ירידה באינזים שאמור להפוך את הבילירובין הבלתי ישיר לישיר.
- Pyloric stenosis- אי הוצאת צואה הקאות אחרי הארוחה.
- כאשר יש תת פעילות של בלוטת התריס
תופעות אלו הן נדירות וישנן עוד כמוהן שהצוות הרפואי מתורגל בזיהוי וטיפול בהן במידת הצורך.
האם צהבת יכולה להזיק לתינוק?
צהבת לא מטופלת שבה בילירובין ישיר נמצא בזרם הדם יכולה לגרום למחלת הקרניטיקוס בה בילירובין ישיר חודר למוח. רמה מסוכות של בילירובין מצריכה טיפול מיידי כדי למנוע את המחלה.
האם צהבת קשורה להנקה?
נהוג לקרוא לצהבת פיזיולוגית צהבת הנקה, משום שהיא שכיחה יותר בתינוקות יונקים וחלב האם עצמו גורם לייצור של בילירובין אצל התינוק. מחקרים מראים שהבילירובין הוא חומר אנטיאוקסידנטי החיוני לתינוק בראשית חייו ולכן עליה מסויימת בנוכחותו היא חשובה.
לעיתים הצהבת נגרמת בגלל הנקה לא יעילה שמונעת מהתינוק לקבל מספיק חלב ולייצר שתן וצואה. במצב כזה אין פינוי מספיק של בילירובין.
כיצד מטפלים בצהבת?
מה אתם יכולים לעשות:
הנקה הנקה הנקה! חשוב להגביר את פינוי הבילירובין מהגוף על האכלה רבה ככל הניתן. בילוי זמן עם התינוק במגע עור לעור עם אמא יעודד אותו לרצות לינוק יותר. אם התינוק מאוד ישנוני נסו לסחוט לו קולוסטרום או חלב אם ולתת לו בכפית או במזרק בהאכלת אצבע (מכניסים את הזרת לפי התינוק כשהכרית כלפי מעלה עד שהיא נוגעת בחיך העליון שלו, כשהוא מתחיל למצוץ את הזרת מזריקים לו את החלב מזווית הפה, חשוב להקפיד להזריק רק כשהוא מבצע פעולת יניקה). לעיתים אחרי 5-10 מ"ל התינוק יתעורר ויהיה מעוניין להתחבר לשד.
אמבטיות שמש: החשיפה לאור השמש עוזרת להוריד את רמות הבילירובין. אם הצהבת ממשיכה אחרי השחרור מבית החולים תוכלו לחשוף את התינוק לשמש באופן מבוקר (לא יותר מרבע שעה, לא בעיניים) כשהוא לבוש בחיתול בלבד.
שתיית מיץ לימון: יש אומרים ששתיית מיץ לימון על ידי האם המניקה עוזרת לפירוק הבילירובין.
לחכות- צהבת פיזיולוגית וצהבת הנקה עוברות עם הזמן.
מה הצוות הרפואי יעשה:
כל עוד רמת הבילירובין לא עולה מעל הרמה המסוכנת לתינוק הצוות הרפואי רק יעקוב ולא יתערב כלל.
במקרים שרמת הבילירובין עולה מעבר לרמה שנחשבת לבלתי מזיקה, התינוק יקבל טיפול באור (פוטותראפיה). משכיבים את התינוק כשהוא לבוש בחיתול בלבד עם כיסוי עיניים מתחת למנורת אולטרא סגול. התינוק עוזב את האור רק כדי לינוק. טיפול באור יכול להפוך את ההנקה למאתגרת יותר בגלל הגבלת הזמן. שאלי את יועצת ההנקה במחלקה לגבי הנקה תוך כדי טיפול באור (כפי שאני עושה בתמונה הראשונה בעמוד זה). עוד פתרון מעולה שיעזור לשמור על ההנקה המלאה הוא ביליבלנקט (biliblanket) שמיכה מיוחדת שמחליפה את הטיפול במנורה כך שהתינוק יכול לקבל את הטיפול בזמן שמחזיקים אותו ובהנקה, לחלק מהתינוקיות בארץ יש שמיכה כזו. אם בכל זאת יש צורך בתוספת של פורמולה (בעצת יועצת הנקה בלבד) עדיף לתת אותה תוך כדי הנקה בעזרת צינורית הנקה (שאלי את יועצת ההנקה על SNS).
במקרים נדירים שהטיפול באור לא עובד ורמת הבילירובין ממשיכה לעלות עושים החלפת דם לתינוק.
ברוב המקרים הצהבת היא פיזיולוגית עם רמות בילירובין שנחשבות ללא מסוכנות והתינוק ישוחרר לביתו ויערך מעקב על ידי רופא הילדים כל כמה ימים.
בעבר היה נהוג להמליץ על הפסקת הנקה ל48 שעות. כיום ידוע שלשיטה זו יותר חסרונות מיתרונות משום שבמקרים רבים היא פגעה בהנקה ואף הביאה להפסקתה המוחלטת. היום ברור שהפתרון הוא דווקא להגביר את ההנקה.
0528600526