בין אם אתם דוגלים בלינה משותפת או מקפידים על חללי שינה נפרדים, סביר להניח שלא מעט מזמנכם מוקדש להרדמת הילדים. אחרי צחצוח השיניים, הסיפורים, נשיקת הלילה טוב מגיע רגע שהורים רבים חוששים ממנו. האם צריך לכבות את האור ולצאת מהחדר על מנת ללמד הרדמה עצמית? אולי דווקא להישאר עד שהילדים ישנים לחלוטין?

עבור ילדים רכים המעבר לשינה דומה לפרידה, ממש כמו שנפרדים בגן בבוקר. לפני הפרידה הילדים מבקשים למלא את ה"מחסנים הרגשיים" שלהם בעוד קצת אימוש ואבוש. לכן סביר שידרשו את קרבתכם ברגעים אלו. כשאתם יושבים ליד בנכם או בתכם מחזיקים את היד, מלטפים שרים ופשוט נוכחים, אתם עוזרים להם לפתח את הביטחון העצמי הדרוש להם על מנת לצאת לבד למסע השינה. ביטחון עצמי לא יגיע מכך ש"תזרקו" את הילד לבריכת העצמאות ותצפו שישחה אלא מכך שתלמדו אותו לשחות ותתמכו בגופו הקטן במי העצמאות עד שישחה לבד. יש חשיבות גדולה לגיוס סבלנות ואמפטיה לרגעים שלפני השינה. מצד שני זה מאוד מאתגר לשבת ללא מעש, בחושך ולחכות שרכבת החלומות תגיע סוף סוף לתחנה. ההמתנה יכולה להרגיש כמו נצח. אז מה אפשר לעשות בזמן זה כדי לנצל אותו ולהפוך את זמן ההרדמה לזמן האהוב עליכם ביום כולו?

רשימת תודה

על פי גישת הפסיכולוגיה החיובית אנשים שמקפידים על טקס אמירת תודה בכל יום הם מאושרים ובריאים יותר. זמן ההרדמה, בחושך, בשקט כשכל שאר הגירויים מופסקים הוא זמן מושלם לחשוב על הדברים שאתם רוצים להודות עליהם. בכל ערב בשעת ההשכבה חשבו על לפחות שלושה דברים טובים שהתרחשו היום או ברכות שזכיתם להן בחייכם ואמרו עליהן תודה. התרכזו בכל אחד מהדברים והתעכבו עליהם, חיו את הרגעים הטובים של היום מחדש.

מדיטציה

אנשים שמתרגלים מדיטציה היו שמחים לקבל עוד זמן שקט מובנה בתוך היום. לכם יש את זה בין אם תרצו ובין אם לא, אז למה לא לנצל את הזמן? שבו בנוח והתחילו פשוט מספירת הנשימות שלכם ובהתרכזות בנשימה בלבד. תרגול מדיטציה הוא דרך מצוינת להירגע ולשפר את איכות החיים.